תקציר המבוא:

אודות המחבר

בראשית המבוא המחבר מתאר את חבורת הלומדים ב"חברת ש"ס" בבודפסט, שנוסדה כחמישים שנה לפני השואה, ואת הצער לחגוג את יובל החמישים כאשר הכל חרב.
הספר יצא כשנה לאחר המלחמה, ומטרות כתיבת הספר הן להוציא לאור את תורת גדולי ישראל בהונגריה שנהרגו במלחמה.
בחלקו השני של המבוא המחבר מתאר את הקהילה החרדית בבודפשט בתפארתה בין מלחמות העולם. עם פרוץ המלחמה גויסו רבים לפלוגות העבודה ההונגריות והפעילות התורנית ירדה, אך מאידך גיסא, החלה פעילות הצלה וקליטת פליטים.
לאחר השחרור קמה הקהילה, ומוריה חזרו להורות ולפעול. המחבר מביא את שמות האנשים העומדים בראשה בשנת הוצאת הספר, ומסיים בדברי תקווה לתקופה חדשה של תורה וגאולה.

המבוא:

הקדמה

ברגש של שמחה המעורב בתוגה מגישים אנחנו לחגיגת יובלנו לפני העולם התורני בכלל ולפני בני חברתנו בפרט את הספר הנוכחי, המכיל בקרבו לקט ממבחר פרי מלאכת הקודש של גדולי ישראל בהונגריא.

חג יובל כזה היה לפנים בישראל חג שמח, ברכה על המוגמר ושמחה של מצוה לסיומה של תקופה עשירה בתורה - אשרי עין ראתה כאלה, ועתה - אוי לדור שכך עלתה לו בימיו גלה ממנו משוש ונהפך שמחתנו לאבל ולבנו דוי על החורבן הנורא, אשר הרס וגדע רוב מנינו ובנינו של עמנו וגם חברתנו לא יצאה מן הכלל. ומשונה חג יובלנו זה משאר חגים כאלה, באשר חגנו זה נדחה ומאוחר שתי שנים. כאשר נראה להלן, היה שנת החמשים לקיום חברתנו השנה התש"ד והשנה ההיא היתה שנת רוגז ועת פרענות ושעת חירום לכל העולם כלו וביחוד לנו, בני ארץ הונגריא.

בתחלה, קודם הגזרה עלה במחשבת הנהלת חברתנו - ובראשה האלוף התורני מו"ה מאיר שרגא הכהן קליין נ"י - לחוג את חג היובל באופן הדור ומהודר וכמו שלפני כ"ה שנים הוציאנו לאור חבורו של הרב הגה"ג מוהר"ר יעקב שלום סופר ז"ל, חידושים על מס' סנהדרין, כן חשבנו להוציא לאור גם עתה איזה ספר יחיד במינו, על כן הציעה הנהלתנו אז שאלות שונות לפני גדולי המדינה, שיחוו דעתם בדברי הלכה ע"ד ענינים אקוטואלים מכל אשר יבחרו הם. מכל תפוצות המדינה קבלנו תשובות הגונות מיוסדות על אדני ההלכה בש"ס ופוסקים ומבוררים בפלפול וחידוד על אותם השאלות, מלאכת העריכה והסידור הי' ביד הרב מוהר"ר שלמה שטערן ז"ל והוא עסק במלאכתו הקדושה בשקידה רבה והבנה יתרה. אמנם לדאבוננו לא הוצלחנו להוציא לפועל מחשבתנו הטובה ורק חלק קטן מן החומר הגדול עלה בידנו להדפיס, כי פתאום בא השודד ויהרוס את כל נאות יעקב ויחל החורבן האיום, אשר כמוהו לא הי' ולא נשמע מעולם ועלה למעלה מכל דמיון אנושי. ובכן נשאר ספר זה קטוע וחסר: מה שחסר ממנו נאבד בימי הפרעות, כמו שנאבדו כל מחמדי ישראל - וחבל על דאבדין ולא משתכחין - והנשאר לפליטה, הוא נס ופלא ואות וסימן להשגחתו הפרטית של שומר ישראל.

ועתה עלינו על שרידי שארית הפליטה, שנשארנו מתי מספר, מעט מהרבה, מוטל החוב הקדוש להציל עבור אוצר ישראל את המרגליות המפוזרות הנשפכות באפר המוקד, וספר זה הלוא הוא אוד מוצל מאש, כמדומה שא"א לחוג את יובלנו הנדחה הזה באופן נאה ומתאים יותר, מלהוציא לאור תורתם של גדולי המדינה, אשר כמעט כלם נהרגו על קדושת השם הי"ד ולהקים להם בזה זכרון עולם ביהדות התורנית. בהזדמנות זו נקבע לזכרון את שמות הרבנים הגאונים דמדינתנו, יתר מג' מאות שמות של קדושי ישראל, צדיקים ושלמים, אדירי התורה, שנהרגו על קדושת השם ע"י הרוצחים הארורים ימ"ש. ונם יהי' הספר הזה לזכרון עבור נשמת הרב מוהר"ר שלמה שטערן ז"ל; אשר טרח בו הרבה מאוד ולא זכה להביאו לידי גמר, כי נפל בידי הרוצחים ונהרג ג"כ על קדושת השם - הי"ד.

וגם נמלא את חפקידנו בהוצאת ספר זה כדי לזכות את הרבים ולהגדיל תורה ולהאדירה, כי הלוא חברתנו היתה תמיד מבצר התורה מיום הוסדה עד היום הזה במשך חמשים שנה ומטרתנו היתה מאז להפיץ תורה בישראל.

חברה ש"ס דקהל יראים בודאפעסט הושתה על יסודי החברה "תפארת בחורים", שנוסדה בשנת תרמ"ד. ראש חברה הראשון היה הרה"ג מו"ה משה פריידיגער ז"ל, ואחריו בא מו"ה מנחם יצחק שטרויס ז"ל. בשנת תרנ"ג הציע הרה"ג מו"ה אברהם פראנקל ז"ל, שהחברה תשנה שמה ומהותה לחברה ש"ס. נימוק הצעתו היה שע"י שינוי זה תתעלה חשיבותה של החברה הן בענינים רוחנים הן בענינים חברותיים. לפי זה נחשב למיסד החברה ש"ס הרה"ג מו"ה אברהם פראנקל ז"ל (שנתעלה אחר כך לראש הלשכה המרכזית לקהלות הארטודוקסיות). בשנת תרנ"ד נתחנך בית המדרש הראשון של החברה ברחוב רומבאך ואז הביעו תודה פרוטוקולית להרב הנ"ל בעד פעולותיו הפוריות לטובת יסוד החברה.

חזיונו של הרה"ג מו"ה אברהם פראנקל ז"ל נתאמת לזמן לא כביר ותהי החש"ס מרכז לתורה ולחיים החברותיים של היהדות החרדית בעיר הבירה. החברה התפתחה מיד אחר התיסדותה באופן נאה מוסיף והולך, מספר החברים וסדרי שעורי הלימודים היו הולכים ומתרבים.

בימים ההם ישב בעיר פעסט על כסא הרבנות הרה"ג מהר"ר יעקב קאפל רייך ז"ל והוא נטל חלק בראש בעבודת החברה ונקרא לכל התיעצות ובלעדו לא החליטו שום דבר הנוגע להנהלה הרוחנית של החברה. בשנת תר"ס נתמנה מו"ה פייש מויטנער ז"ל לראש החברה. המרצים היו גדולי התורה מצוינים ודרשנים מופלאים. לימודיו של הרהגה"ג מוהר"ר יעקב שלום סופר ז"ל בהלכה ופלפול משכו שומעים רבים, הרהגה"ג מוהר"ר אפרים בנימין גרינפעלד ז"ל (שנתמנה אח"כ לאבדק"ק רימאסעטש) היה אהוב לכל ע"י דרשותיו ודרך לימודו וביחוד מדת צדקו עשה רושם עמוק בלב מכבדיו. לימודי ש"ע או"ח של הרהגה"ג מו"ה יונתן שטראסער ז"ל, שלמד מדי שבת ושבתו יצא טיבם בכל המדינה, נואם נעים היה הרב מו"ה פרץ ניימאנן ז"ל, אליו נהרו המוני עם מכל פנות העיר לשמוע דרשותיו באגדה המושכת את הלב ובנועם מליצתו השיב רבים מעון חלול שבת ר"ל.

ימי העלי' של חברתנו היו השנים בימי ואחר המלחמה הראשונה. בימים ההם התחילה קהלתנו להתפתח במדה ואופן משמח, כי מלפנים היתה הקהלה צעירה וקטנה ואך בימי המלחמה ואח"כ עלתה ממדרגה למדרגה והחש"ס היתה יסוד המעלה, כי ממנה יצאה תורה לכל הקהלה ותהי למוסד תורה הכי חשוב כמעט בכל המדינה.

במות ר' פייש מויטנער ז"ל בשנת חרע"ז אחרי פעלו שנים רבות להפרחת החברה, נתמנה לראש התורני המושלם מו"ה מאיר שרגא הכהן קליין נ"י ועד עלותו, לארץ הקדושה פעל ועשה ויקדש עתיו וכחותיו להגדיל החברה ולהאדירה.

המנהלים הרוחניים של קהלתנו כולם נטלו חלק בעבודת חברתנו ולרגלי פעולתם גדלה החש"ס לשם ולפארת ותהי למוסד תורה דוגמתי. שעור תמידי היה לו להרהגה"ג מוהר"ר אפרים פישל סופר זוססמאן ז"ל רב"ד דקהלתנו, "הרב מטשוו". בדרך לימודו הזך והמסודר וברעיונותיו העמוקים התענגו מוקיריו ומכבדיו הרבים. סגנו המשמש תחתיו היה הרב מו"ה מרדכי הכהן ז"ל, ובמות הרהגה"ג מוהר"ר אפרים פישל ז"ל קבל שעורו הרב מו"ה הנגי' כהן נ"י מו"ץ. הרהגה"ג מוהר"ר יונתן שטייף נ"י דומ"ץ דקהלתנו (והוא כעת בשויץ) לימד שנים רבות בחברתנו. בבקיאותו הנפלאה בש"ס ופוסקים וכנאה דורש ונאה מקיים זכה וזיכה את הרבים. הרב מו"ה חיים יהודה שלעזינגער ז"ל מו"ץ דקהלתנו לקח לב שומעיו בדרשותיו העממיות. עבודה פורי' עבד הרה"ג מו"ה ישראל וועלץ נ"י דומ"ץ דקהלתנו, "הרב מטינגיע" בלימודי ש"ע או"ח מדי שבת ושבתו ובדרשותיו הנאים. מיום הוסד החברה ועד היום הזה נטל חלק גדול בעבודת החברה הרב מו"ה משה פפעפפער נ"י וגם היום הוא מרציא פעמים בכל יום בבית מדרשנו.

"השיעור לתלמידי חכמים צעירים" נתקן ע"י הרב מוה"ר שמואל זנויל כהנא פראנקל (ראש הלשכה לקהלות הארטודוקסיות) והרב מו"ה אברהם דר' דייטש ומו"ה מנחם יהודה בלוי (כעת בארץ הקדושה) מו"ה חיים ראטה הי"ו ושעור זה משך אחריו את בני התורה הצעירים ויעל ערכו למעלה, אשר כמוהו לא נמצא בכל העיר.

בפרץ המלחמה השניה החלו ימי הירידה, הגם שחדרי בית מדרשנו נתמלאו יום יום לומדים ומתפללים, עכ"ז שלטה ערבובי' ואי סדר גם אצלנו, כמו בכל העולם כלו. כמעט כל בני חברתנו נקראו לעבודת הצבא, רבים נסו ויעזבו את העיר אחרים באו ממדינות שונות לבקש מנוס לנפשם. בימי הבלהות האלו, כאשר באו הפליטים מבל ארצות אירופא, נפתחו דלתות בית המדרש לכל הבאים והרבה מצאו מסתר ומחסה בין כותליו וגם תמיכה כספית נתנה להם, בין הבאים היה הרה"ג מו"ה אלכסנדר אשר באב"ד נ"י, דומ"ץ דקהלתנו והוא היה מטפל הרבה בעניני הפליטים וגם הרצה שעורים שונים בהגיון זך ובהבנה בהירה. ועוד שאר אנשים מצוינים, רבנים מפורסמים באו הנה, כמו הרה"ג מו"ה אברהם שלמה כ"ץ נ"י אבדק"ק ריסקווא, והרה"נ מו"ה יהושע מרדכי פייגענבוים נ"י אבדק"ק סאבראנץ, והרה"ג משה אהרן האראוויטץ ז"ל אבדק"ק וואלקא, והרה"ג מו"ה ישראל טייכטאהל ז"ל דומ"ץ דק"ק סיעשטאני, והרה"ג מו"ה שמואל אברהם זעלטענרייך נ"י אבדק"ק משאקאוו, והרה"ג מו"ה יהושע לערנער נ"י אבדק"ק וואלאץ, כלם נטלו חלק בעבודתה הרוחנית של חברתנו.

בימי המצור נתבטלו כל הסדרים ודלתות בית המדרש סוגרו, מיד אחר השחרור התחלנו להחזיר את הסדר על מכונו ולאט לאט נתחדשו חיי החברה, ראשיתנו היתה מצער מאוד ובמנין מצומצם תחלנו ועלינו הכתוב אומר: מי בכם הנשאר אשר ראה את הבית הזה בכבודו הראשון ומה אתם ראים עתה הלוא כמוהו כאין בעיניכם. אולם עד הנה עזרנו ד' להחזיר סררי שעורינו ליושנם ובלעה"ר מדי יום ויום מתקבצים חובבי התורה במספר נאה לשמוע את דבר ד', ולא עוד, אלא שעלתה בידינו להפיק זממנו הישן, שדלתות בית המררש פתוחים מן הבוקר עד הערב ותלמידי חכמים יושבים כתות כתות ולא פסק פומייהו מגירסא. על הטוב יזכר שם שני הנבאים: מו"ה ר' יעקב שלום שלעזינגער ומו"ה ר' יעקב יוסף ווילינגער הי"ו, שטרחו ופעלו הרבה להעלות את החברה מחורבנה - זכות הרבים תלוי' בהם.

בית מדרשנו היה עד שנת חרפ"ב ברחוב קאזינצי ובהבנות בית הכנסת הגדול של קהלתנו, העתקנו את בית המדרש למקום בית הכנסת הישן בחצר "אזרצי" עד אשר סתרו את הבית הזה. מאז והלאה בית מדרשנו ברחוב קיראלי מספר 16, בית המדרש משוכלל בהדור ויופי.

מקץ שנה בשנה חלקנו מסכתות הש"ס בין החברים ולסיום התלמוד עבדנו יומא טבא לרבנן, בראשית היה הסיום בימי חדש אדר ובמות הרהגה"ג מוהר"ר יעקב קאפל רייך ז"ל נעתק זמן הסיום ליומא דהילולא שלו, הוא יום י"ז אלול,
ואלה שמות המנהלים, שנתמנו בבחירה האחרונה: ראש החברה ר' שרגא מאיר הכהן קליין, משנהו ר' תנחום שטרויסממנן ז"ל, גזבר ר' יצחק צבי קאוועשי, רואה חשבון ר' שמואל בנימין פריידינער, מנהל לעניני הלימוד ר' חיים ראטה, גבאים ר' חזקי' שענבערגער ור' יהודה היידען ז"ל, ספרן ר יוסף פראנק, מזכיר ר' שמעון טויבער, בתור "לומדים מפקחים על עסקי ההנהלה הרוחנית" נתכבדו הרב ר' שמואל זגוויל כהנא פראנקל, ראש הלשכה לקהלות האורטודוקסיות במדינה והרב ר' משה פפעפפער, הי"ו. ההנהלה העכשוית היא ביד מו"ה חיים ראטה נ"י.


ואלה שמות המרצים התדירים : הרה"ג מו"ה אלכסנדר אשר באבאד דומ"ץ דקהלתנו, הרה"ג מו"ה גבריאל יהודה אילאוויטש אבדק"ק האידאשאמשאן, הרה"ג מו"ה חנני' הכהן דומ"ץ דקהלתנו, הרב מו"ה משה פמעפפער, מו"ה חיים ראטטענשטיין ש"ץ הי"ו. את תודתנו נביע בזה להנהלת הלשכה המרכזית לקהלות האורטודוקסיות במדינתנו שקבלה על עצמה הוצאות הדפוס של ספרנו זה.

ועתה הנה ספרנו זה מנחת זכרון לבני חברתנו יצ"ו. מזכרת תקופה שתחלתה עלי' וסופה ירידה, תקופה של בנין והרוס. ותפלתנו עולה למרומים שכשם שזכינו לסיים תקופה זו, כן נזכה להתחיל תקופה חדשה של עלי' תמידית וזכרון קדושינו יפקד לפני כסא כבודו לפליטת עולמים וברחמיו הגדולים יגרור פרצות עמו ישראל ולא ישמע עוד שוד ושבר בגבולנו וזכותם של גדולי וקדושי קדמאי תעמוד לנו שלא תמוש התורה מפינו ומפי צאצאינו עד עולם ונזכה לעלות לציון ברנה.

פעסט, בחודש מנחם התש"ו.

מנהלי ה"חברת ש"ס"
דקה"י פעסט תע"א,